ומות בהר אשר אתה עולה שמה

עודכן ב: 17 מרץ 2019


לא כל האנשים עוזבים את העולם הזה בצורה מסודרת כמו משה ואהרון. מותם של השניים מוצג אמנם כעונש, אבל הם נפרדים באופן שזכה לכינוי ״מיתת נשיקה״ - מוות שבו עולים למיטה, עוצמים עיניים ולא מתעוררים עוד.

רגע, האמנם דומה מיתתו של משה לזו של אהרון? אכן - שניהם מצטווים ציווי זהה: לטפס ולעלות לראש ההר הסמוך, ושם למצוא את מותם. הציויים מופיעים בספר במדבר, בסמוך לאירוע המפורסם של ההכאה בסלע, והאירוע עצמו מוזכר בזיקה למוות: ״עַ֛ל אֲשֶׁר־מְרִיתֶ֥ם אֶת־פִּ֖י לְמֵ֥י מְרִיבָֽה״. אולם בעוד אהרון אכן עולה להר-ההר ולא יורד ממנו, משה, מסתבר, מסרב לעלות להר! במקום זאת הוא פונה לא-ל בבקשה: "יִפְקֹד ה' אֱ-לֹהֵי הָרוּחֹת לְכָל-בָּשָׂר אִישׁ עַל-הָעֵדָה, כלומר - הוא מבקש מה' למנות לו מחליף ראוי. מיתתו של משה אכן מתעכבת, והיא מתוארת לבסוף - בצורה שונה מעט - רק בסוף ספר דברים.

העיתוי של הבקשה כמובן איננו מקרי: טרם לכתו מן העולם מבקש משה לוודא כי יש לו ממשיך בעל שיעור קומה, שבידיו יוכל להפקיד את הנהגת העם שהוא עצמו הוציא ממצרים ארבעים שנה קודם לכן.

אבל השוואה נוספת בין הסיפורים מחדדת נקודה חשובה: אהרון מצטווה לעלות להר יחד עם אלעזר בנו, זה המיועד להיות יורשו. בראש ההר, פושט אהרון את בגדי הכהונה המיוחדים לו, ומעביר אותם לאלעזר. לאחר מות אהרון בהר יורדים אלעזר ומשה בחזרה לעם, ומרגע זה ואילך אלעזר ממלא את מקומו של אהרון, ונמצא בתפקיד - עצמאית או לצידו של משה - בדיוק כפי שהיה אביו לפניו.

המימד הזה נעדר לחלוטין בציווי שמקבל משה! משה נדרש לעלות להר לבד, ומכאן ברור מדוע הוא אינו מיישם מיידית את הציווי האלקי, אלא פונה לברר מה קורה עם מי שמיועד להיות מחליפו. הבקשה לפקוד "איש על העדה" היא שאלה סמויה לא-ל: שמא כביכול שכח הוא את הצורך למנות מחליף?!

אבל אלקים, מסתבר, לא שכח, אלא הוא מסרב בכוונה למנות מחליף למשה. משה מבקש "שלא תהיה עדת ישראל כצאן אשר אין להם רועה". כלומר הוא מצפה למנהיג שייכנס בדיוק לנעליו, וירעה את בני ישראל. הוא מבקש מישהו "אֲשֶׁר-יֵצֵא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יָבֹא לִפְנֵיהֶם, וַאֲשֶׁר יוֹצִיאֵם, וַאֲשֶׁר יְבִיאֵם" - כלומר שיש לו שתי יכולות יוצאת דופן: גם לנוע לבדו לפני העדה, וגם להניע את המחנה כולו מכוח רצונו. אולם בתגובה לבקשה זו מורה ה' למשה למנות כמנהיג את יהושע, שתכונתו היא "על פיו יצאו ועל פיו יבואו". במודל המנהיגות המצופה מיהושע, הכוח לנוע הוא של העדה עצמה, ורק הכיוון נקבע על-ידי המנהיג. ומנגד, האל מצווה את משה להפרד מן העולם מבלי שממונה תחתיו מנהיג אחר, מכיוון שמודל המנהיגות של משה לא אמור להימשך עוד.

מיתתו של משה מתעכבת אם כן כאשר הוא מגלה להפתעתו כי לא התמנה לא יורש. כיצד השפיעה ידיעה זו על פעולותיו מעכשיו ועד יום מותו?

6 צפיות

  המדרש - שלמה שדה © 2018-19 עוד אתר מצוין עם Wix