הבל הבלים

עודכן ב: 16 ספט 2018


הרטוריקנים היוונים הקלאסיים ממליצים לפתוח את הנאום בהצגה ובדברי מבוא, ולהתקדם אט אט בבניית טיעון עד לסיכום ולמסקנות. נדמה כי אין ספר שמתחיל בצורה כה מנוגדת לרעיון הזה כמו ספר קהלת, המטיח בקורא מיד בפתיחה את המסקנה האלמותית: הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר קֹהֶלֶת הֲבֵל הֲבָלִים הַכֹּל הָבֶל.

ההבל הוא אשליית הקיום. אדי גייזר בהרי האנדים, צ'ילה

לא בבית ספרנו

ספר קהלת שייך למועדון קטן - יש שיאמרו נחשק, ויש שיאמרו מפוקפק - של ספרים שעוררו מחלוקת בקשר להכללתם בקאנון התנכ"י. חלק מחכמי המשנה טענו נחרצות כי לספר שכזה אין מקום בין כתבי הקודש, ובאמת - לאחר קריאה מדגמית בכמה מפסוקיו - לא תתקשו גם אתם לראות שיש הגיון בטענה הזו.

התנ"ך כולו מהווה הרי הזמנה לחיים של חיפוש משמעות. הוא מצפה ממאמיניו לבחון בכל רגע את הטוב אל מול הרע - ולבחור בחיים. הוא מבטיח שכר ומאיים בעונש; הוא מצווה על הזכרון ומזהיר מפני השכחה; הוא מגנה את החוטאים אך גם משאיר פתח לחזרה בתשובה.

ואת כל אלה מבטל ספר קהלת מיד בפרק הראשון: לבחירה החופשית אין משמעות, כי - "מַה־יִּתְרוֹן לָאָדָם בְּכָל־עֲמָלוֹ שֶׁיַּעֲמֹל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ?". העולם הוא רוטיני וקבוע, ללא תגובה וללא גמול: "מַה־שֶּׁהָיָה הוּא שֶׁיִּהְיֶה וּמַה־שֶׁנַּעֲשָׂה הוּא שֶׁיֵּעָשֶׂה וְאֵין כָּל־חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ". אין טעם בזיכרון היסטורי, שהרי "אֵין זִכְרוֹן לָרִאשֹׁנִים וְגַם לָאַחֲרֹנִים שֶׁיִּהְיוּ לֹא־יִהְיֶה לָהֶם זִכָּרוֹן", וגם המושגים של חטא וחזרה בתשובה מרוקנים מתוכן בטענה - "מְעֻוָּת לֹא־יוּכַל לִתְקֹן".

מדוע אם כן נמנה ספר קהלת כאחד מעשרים וארבעה ספרי המקרא?


הקדים את זמנו

נחזור רגע למילה "הבל". בעברית החדשה משתמשים בה כדי לציין חוסר ערך, ולבטא זלזול וביטול של דבר מה. לדוגמא: "דברי הבל" - דברי שטות, מילים חסרות משמעות. זהו שימוש מטאפורי. אולם במקור זוהי מילה נרדפת לאדים, ללחות המתנדפת מתבשיל חם או בוקעת מן הפה ביום קר. ההבל הוא אשליית הקיום: רגע הוא מצטייר ומוחשי ואנו רואים אותו בעין, אולם מיד לאחר מכן הוא נעלם כלא היה. גם אם ננסה לאחוז בו - נשאר בידים ריקות.

ספר קהלת איננו בז לעולם ואיננו מזלזל בערכיו, אלא בעיקר מבטא כאב על היותו של העולם הזה מלא בדברים בני חלוף. מנקודת מבט של אדם מנוסה וריאלי להחריד, מתאר קהלת את הפער בין המשמעות הרבה שאנו מייחסים לדברים בדמיוננו, לבין המעט שאנו נותרים איתו בפועל כשהזמן ממשיך במרוצתו, כאשר דור הולך ודור בא, ומעגלי חיים נפתחים ונסגרים ללא הרף.

נקודת המבט של קהלת היא אקזיסטנציאליסטית, ובכך הוא אולי מקדים את זמנו במאות ואלפי שנים. לאדם המודרני קל לעיתים להבין את קהלת יותר מאשר רבים מספרי המקרא האחרים. ואולי זו היה גדולתם מרחיקת הראות של חכמי המשנה שקבעו לבסוף, למרות המחלוקת הגדולה, כי יש להכליל את הספר בכתבי הקודש. בכך הם נתנו מקום לגיטימי לדמות יהודית נוספת, כזו שמורדת במוסכמות ומקיימת דיאלוג אישי נוקב עם הא-ל ועם העולם.

0 צפיות

  המדרש - שלמה שדה © 2018-19 עוד אתר מצוין עם Wix