כי אם החרש תחרישי

עודכן ב: 28 ספט 2019

הגזרה כנגד היהודים נחתמה זה עתה. המלך והמן יושבים לשתות לאחר שסגרו עסקה: להמן יד חופשית להשמיד את היהודים, בתמורה לנתח נכבד מן הכסף שייבזז מן היהודים ויועבר לקופת האימפריה.

עם היוודע דבר הגזרה, קורע מרדכי את בגדיו ולובש שק ואפר. הוא, שהיה מוכן למסור את נפשו ולא להשתחוות להמן, מבין כי הנה שוב מתפרצת לה שנאת היהודים חסרת הפרופורציות, וכי לא הוא לבדו ישא בעונש כחוק, אלא מאות ואלפים חפים מפשע מבני עמו.

אך מלבד אבל וצער יש כמובן לפעול, ומרדכי פונה לאסתר בת-דודתו, אשר מזה חמש שנים מכהנת כמלכה לצידו של אחשוורוש. אסתר ומרדכי הסתירו עד כה את הקשר המשפחתי ביניהם, כמו גם את זהותה היהודית של אסתר, והדיאלוג בינהם מתקיים באמצעות התך - השליח המיוחד של המלכה.

מרדכי מאיץ באסתר לפעול אצל המלך כדי לבטל את תכנית ההשמדה, אך היא מהססת ומציגה את הסיכון האישי שכרוך בפניה ישירה אל המלך:

כָּל־עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ וְעַם־מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ יוֹדְעִים אֲשֶׁר כָּל־אִישׁ וְאִשָּׁה אֲשֶׁר יָבוֹא־אֶל־הַמֶּלֶךְ אֶל־הֶחָצֵר הַפְּנִימִית אֲשֶׁר לֹא־יִקָּרֵא אַחַת דָּתוֹ לְהָמִית לְבַד מֵאֲשֶׁר יוֹשִׁיט־לוֹ הַמֶּלֶךְ אֶת־שַׁרְבִיט הַזָּהָב וְחָיָה וַאֲנִי לֹא נִקְרֵאתי לָבוֹא אֶל־הַמֶּלֶךְ זֶה שְׁלוֹשִׁים יוֹם

בנקודה זו נדרש מרדכי להבהיר לאסתר את היקף הבעיה ברמה הלאומית, ובכך לשכנע אותה כי עליה להסתכן ולפעול בכל מחיר. אם נעצור לרגע וננסה לחשוב מה צריך להיות קו הטיעון של מרדכי, היינו מצפים לשמוע אותו מסביר לאסתר כי גורל כל העם מונח על כתפיה, וכי חובה עליה לקחת סיכון אישי למען הכלל. אמירות המסמנות את אסתר כתקווה היחידה של עמה, כגורם הבלעדי שיש בכוחו לשנות את רוע הגזרה, היו יכולות לגרום לה להבין שבאמת אין ברירה, והיא חייבת לפחות לנסות.

אולם מרדכי טוען בדיוק את ההפך, ומעביר מסר שמסיר ממנה את האחריות: כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר. כלום לא תלוי בך, אומר מרדכי. אם את לא תפעלי - הישועה תבוא ממקום אחר. מה בעצם קורה פה?


שלא יכבה נרו לעולם ועד

במגילה שאלהים אינו מוזכר בה, שנראית כנעדרת כל תוכן דתי או תיאולוגי, מופיע מרדכי כמנסחה של טענה מהפכנית: הטענה בדבר נצחיות העם היהודי. אין באמת דרך להשמיד את העם היהודי, אומר מרדכי לאסתר. אם לא תהיי זו את שתסכלי את תוכניותיו של המן - ההצלה תבוא ממקום אחר. מאז זרע אותו מרדכי, הספיק רעיון זה לנבוט ולהכות שורש, ולעמוד במבחנים רבים לאורך שנות ההיסטוריה. ממרום שנותיה של האומה הישראלית - ובמיוחד לאחר מאה ועשרים שנות ציונות - ניתן לומר כי בנסיבות קשות וכנגד כל הסיכויים הטענה הזו גם מתגלה כנכונה.

עכשיו נוכל לחזור ולהבין במלואם את דברי מרדכי לאסתר.

"אל תדמי בנפשך להמלט בית המלך מכל היהודים". יש סיפור אחד של נצח, ויש עוד הרבה סיפורים שלא. את יכולה לבחור ״להחליף סיפור״, להמשיך להסתיר את זהותך היהודית, ולאמץ באופן מלא - ולא כתחפושת בלבד - את זהותך כמלכה פרסית. את חושבת שבכך את אישית תינצלי, ואילו בני עמך ״הקודם״ יאבדו. אך שני חלקי המשוואה אינם נכונים. החלק הראשון הוא אשליה כי האימפריה הפרסית תשרוד עשרות, מאות או אלפי שנים, אך לבסוף היא תיפול. הממלכה לא תתקיים עוד, ולשליטיה לא יהיה המשך. גם החלק השני הוא אשליה, מכיוון שהעם היהודי, למרות הגזרה הנוראה, לא יאבד. אם לא את תצילי אותו - ההצלה תבוא ממקום אחר.

"ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות" - הרגע הזה הוא נקודת הבחירה המכרעת שלך לא בגלל גורל העם היהודי, אלא בגלל ההזדמנות שמונחת לפתחך. פה מצאת נקודת הבחירה שלך: באיזה סיפור את רוצה לכתוב את הפרק שלך? לכל אדם או משפחה בישראל יש הזדמנות לכתוב את הפרק שלהם בסיפור הנצחי. אולי זהו הרגע שלך? היקום מחכה בשבילך דורות כדי שתגיעי לרגע הזה. אם הוא ייכתב בסיפור הנצח, או שבסיפור שאין לו המשך, סיפור שעתיד לחלוף מן העולם. אם תבחרי בסיפור בן-החלוף - את ובית אביך תאבדו.

ואסתר בחרה, וזכתה אכן להכתב לדורות.

77 צפיות

  המדרש - שלמה שדה © 2018-19 עוד אתר מצוין עם Wix